top of page

פרק 9 | חלומות

היה זה ליל ירח חם, מעייפות כמעט נרדם וכמו ג'ינה אני מחפש שארית של גזע כדי להשתין עליו. מאוחר מאד ואני צועד מסיבה לא ידועה בשביל הטרופי השומם שמשתבל לו מחוץ לבית. אני מרגיש שעוד רגע בורח לי ולפתע מאחורי השיח יוצא מישהו שנראה כמו מלאך ואומר לי בתאילנדית "אתה מת להשתין, לך על זה" ואיכשהו אני מבין תאילנדית והולך על זה, פותח את החנות ומוציא את הזבן להשקות את השביל. הכל נראה מוזר, איך הגעתי לכאן ומי זה המלאך הזה? אבל ההרגשה הנעימה והמשחררת השכיחה הכל ומהחנות של הזבן הזקן מתחילה להתפשט אדווה של חמימות נעימה וממכרת שהופכת מנעים לדביק ורטוב. התעוררתי ולא היה מלאך ולא היה שלום, אני מבין שהשתנתי על עצמי ועל הספה ואני מרגיש הכי גולם בעולם שהחלום עבד עלי, הייתי צריך לשים לב שהזבן יותר גבוה מאשר במציאות.

אני לא יודע מאיפה להתחיל לטפל בבעיה, מקלחת לעצמי או לספה, מה קודם? ואם עינב תקום, מה אגיד לה?. אני שוקל לשפוך בקבוק זירו על הספה ולטשטש את המקור לרטיבות אבל נזכר בעבודה הקשה של קאי ומרגיש לא נעים ובנוסף אני מבין שהצעקות של עינב על כמה אני בלתי וחסר אחריות יהיו גרועות יותר מהפדיחה. החלום הזה היה כל כך אמיתי שהוא פשוט קרה, בדיוק כמו החלום על לעבור לתאילנד שקרה ועכשיו אנחנו חיים את החלום אז אולי לא פלא שחלום בתוך חלום בילבל אותי, אפילו דיקפריו נפל בזה.

התקלחתי, התפדחתי, שטפתי, תליתי, בכיתי ונכנסתי למיטה. עינב לידי חולמת על לזאדה וממלמלת מק"טים מתוך שינה אני לא נרדם מהבושה והלחץ שאולי זהו, חיתולי מבוגרים מעכשיו. אני חושב איך לספר לה וקם שוב לשירותים ליתר ביטחון, אני פוגש שם במקרה את הזבן ורואים שגם הוא מבואס על מה שקרה אבל לפחות ניסה לנחם והזכיר לי שפדיחות קורות, כמו אז בדרך למשחק של בית"ר שאחד החברים טעה בהערכת המצב והעריך שמדובר בגז בלבד וזה נגמר בגוש שנסע איתנו עד ירושלים. השם שמור במערכת אבל זה היה בינדר.

היה זה בוקר יום ראשון, העיירה עוד ישנה, אני קם בעברית בבהלה ובודק שאני יבש. נרגע שהכל בסדר, מדליק סיגריה ושותה בעברית קפה, לפחות משלם בבאטים על כל דבר שאני קונה. אני יוצא לחצר, יושב בספה של לזאדה, לצידי תלויה לייבוש הכרית של הספה מושפלת ומופתעת כאחד, אני מרים את המבט המושפל ורואה הר ירוק ואלפי עצי קוקוס ואני נזכר שאני לא עובד הערב ולא בשום ערב בקרוב, יש זמן ואפשר לנשום ולהרגיע את התקפי ה fomo. בכל הדתות ובכל זרמי הניו אייג' / קואצ'ינג / n.l.p מדברים על זה שמחשבה יוצרת מציאות. דמייני את המטרות שלך כל בוקר וערב, תרשמי אותן על דפים ותחפרי לבעלך עד זוב דם, זאת הטקטיקה שעבדה לעינב. יש אנשים שחולמים על לגור בדירת פאר ולהתעורר אחר הצהריים עם כמה נערות, יש כאלה שרוצים לנהל סניף של בנק מקומי ויש שמעדיפים לא לעבוד לעולם ופשוט רוצים מיליון דולר אבל אני בן אדם אחר אני, אני לא טיפוס חומרני אני, אני אוהב לשמח לבבות ולא רק עם יין לכן הקדשתי את העשרים שנה האחרונות לארח קהל כמו אצלי בסלון, כמעט כמו קים, מז'קט וסיגריה עד חיבוק ודמעות אני שם, הפסיכולוג הבדרן. לכולם יש חלומות, חלקם קרובים וחלקם רוצים להפליג למרחקים ולשוט בכל הנמלים אז אני מספר להם שלא רק בחלומות האשליות הגדולות מתגשמות ושעדיין קשה לי להאמין שבשבת בבוקר במקום לחפש מה לעשות אנחנו קופצים לטונג נאי פאן ובמקום להזמין סינית אנחנו מזמינים תאילנדית, כדי שתנקה.

אני צובט את עצמי לוודא שאני ער ומהצעקה שלי עינב התעוררה ואחרי שכעסה עלי שאני צובט את עצמי חזק מדי העברתי לה בריף על האירוע."איזה סתום, אין אחד שזה לא קרה לו" עינב מעודדת אותי, מכילה את הסיפור ושוטפת שוב את הספות כי "אתה לא יודע איך שוטפים". זה בעצם לא כזה מפתיע כי אם יש בת אדם שיודעת לחלום בעולם הזה, זאת עינב. מאז שאנחנו מכירים תמיד יש לה חלום והיא לא נרגעת עד שהוא קורה ובשניה שהוא קורה מתחיל החלום הבא. מגזימה ומגשימה מאז ומתמיד ויש לה מספיק חלומות לכל המשפחה, כל חלום יתחיל ב "בא לי משהו, אבל יום אחד, לא עכשיו" אחרי יומיים זה הופך ל "הכל מוכן לשיגור, רק תגיד כן וזה קורה". זה תחביב יקר לחלום אבל ממה שהבנתי כולם מתים בסוף אז עדיף לצבור חוויות מחסכונות ואכן, אקשן לא חסר אבל יש תמונה של החיסכון שלנו על קרטון חלב כנעדר. וכאילו לא מספיק לה חלומות של עצמה עינב דוחפת אותי להגשים גם חלומות של עצמי כמו ללכת לסדנת כתיבה, לימודי שחיה, העצמה נשית ואפילו לעבור לקופנגן שהיה החלום שלי מאז שהייתי כאן עם פריצי ב 2003. לא כל חלום אפשר להגשים ולא משנה כמה מיילים שלחתי לא הצלחתי לארגן לה זברה ועדיין, טוב לחלום, לשלוח זימונים ליוניברס ולהניח כוונות. לפי בודהה אנחנו צריכים לדעת להיות שלמים ממה שיש כאן ועכשיו ולהתנתק מהמחשבות על העבר והעתיד כי הם לא קיימים, אבל אני, אני חולם על תאילנד, אז שמע טוב בודהה'לה, העתיד קיים ואני נמצא בו והוא נראה ממש כמו בחלום שעינב ואני חלמנו, חוץ מהקטע עם הפיפי.

"אין אחד שזה לא קרה לו אני אומרת לך, תשאל את מי שאתה רוצה" עינב אמרה, אז ערכתי ניסוי, אני כותב על זה בטור שלי ומקווה שהיא צודקת ולא תהיה נטישה של העמוד של איתי שתה יותר מדי, הדביל בן ה 43 שמשתין על עצמו מתוך שינה. למען הפתיחות המשפחתית סיפרתי לבנות והן ממש הביעו רגישות, צוחקות עלי בכל הזדמנות וקנו לי מוצץ בסבן אילבן כדאחקה.

הגיע הערב ואני תופס את הזבן לשיחה צפופה בשירותים וסוחט אותו שלא יעשה שוב טעויות, אני נכנס למיטה, סופר כבשים בעברית ונרדם. אלוהים שלי, רציתי שתדע, חלום שחלמתי בלילה במיטה, ובחלום אני מוציא את ג'ינה לחצר ואז עינב שולחת אותי בתאילנדית לחנות נעלי נשים כדי לקנות ספה חדשה, אני מתרגז בעברית ברגע וזורק בעברית קללה אבל נוסע לחנות בכל זאת כדי לגלות שהזבן הוא התאילנדי ההוא שנראה כמו מלאך. בלילה בלילה אני חולם בתאית אז אני צועק עליו בתאילנדית שיתבייש לו ושאין לי בכלל פיפי, הוא מתקרב אלי כולו שליו וידידותי ולוחש לי באוזן "וקקי?"

Commentaires


bottom of page