מילואים

"אחי, מילואים זה קלאסי", אמר ציקי תוך כדי שהוא מעביר ג'וינט ענק לזכריה השמן. ציקי, זכריה ואני ישבנו בפינה של הבר השכונתי הקבוע כמעט כל יום רביעי מאז שהשתחררנו מהצבא לפני 10 שנים. כמו תמיד, שותים כמה בירות, מרביצים כמה שורות ומחליפים תלונות על האישה והחיים. הערב היה תורו של ציקי להביא את הקוק והוא הביא משהו קטלני שהפך אותו ליצירתי במיוחד.

מילואים אתה אומר הא? זכריה הנהן באיטיות ומשך שאיפה ארוכה מהג'וינט. כן אחי, ציקי עונה לו בהתלהבות, מזמן לא היינו נגיד להן שיש איזה כוננות ונתחפף לכמה ימים. הולכים לוקחים חדר שישי שבת בגרוש וחצי באחד הקיבוצים ליד, בארי, נחל עוז זיבי לא זוכר את השמות, יוצאים משם למסיבה, נדלקים ורואים זריחה יפה, משם חוזרים לחדר לקצת על האש וחידוש תשתיות וראשון בבוקר חוזרים כמו חדשים. זכריה ביקש לחשוב על זה עוד קצת אבל ציקי היה נעול ולא השאיר לו סיכוי, אחי ה 6 לאוקטובר זה שישי הבא אין זמן חייבים להגיד להן כבר שקיבלנו צו.

אני ישבתי שם בעיקר כתצפיתן כי אני אזרום על הכל והם יודעים את זה אבל הייתי חייב לפחות לנסות לנפץ את הקונספציה ולהגיד שלדעתי זה רעיון גרוע ללכת למסיבה עם איזה 3-4 אלף איש, לך תדע באיזה תמונה יראו אותך. אבל ציקי לא מרפה, קודם כל כולם דלוקים וגם, את מי בדיוק גם אישתך מכירה משם? מסיבה אחרונה שהחברות שלה מכלל ביטוח היו זה היה בחנוכה לפני 3 שנים במשרדים ואחת התעלפה מהרעלת סופגניות. זכריה, שלפני 3 דקות רצה לחשוב על זה, הרים את הראש מהטלפון ואמר, הנה, מצאתי לנו משהו בן זונה ב400 שקל בכיסופים, זה מטר מהמסיבה.

מילואים הא? יא בן זונה אפס מזדיין.. יערה צעקה עלי בוכה ואז חיבקה אותי חזק עד שכבר חשבתי שזאת הדרך שהיא בחרה לחסל אותי בה. באמת הגזמה לשקר לאישה חודש תשיעי ובעיקר כדי לשתף פעולה עם ציקי הסתום שהיה אסור לו לצאת עם הכלב בלי אישור חתום עם שני העתקים. בתוכי אני גם יודע שאם הייתי מבקש היא הייתה מסכימה אבל שנים הייתי משלם על זה בכל ויכוח ועכשיו אני אשלם שנים מחיר יותר כבד. חבל שלא ירו בי גם הייתי יושב למעלה עם זכריה עושים צחוקים אבל כל אחד והמזל שלו. אני מנצל את הדאגה שלה ואת העובדה שרק נכנסתי בדלת ואני עם בגדים קרועים וסימני דם על כל הגוף ועונה, תקשיבי את צודקת ואני אידיוט אבל זה לא הזמן אני לא יכול להתמודד עם עוד חזית לפחות עד שנדע מה עם ציקי. זה לא הזמן לחפש אשמים אתה אומר הא? בדיוק, עניתי לה וחיבקתי אותה חזק חזרה מנסה להתקרב למרות הבטן הענקית שביננו.

באותו יום כבר פתחתי חמ"ל ביתי עם טלוויזיה, לפטופ עם כל הרשתות הזרות, ג'וינט קבוע ביד שמאל וביד ימין גולל בטיקטוק וטלגרם מסירטון לסירטון ומחפש זכר לציקי. אני זוכר שרצנו שלושתינו, זכריה חטף בעורף ונפל, הסתכלתי אחורה וראיתי במאית שניה שלא היה לו סיכוי לשמן הזה, אמרתי לו לבוא איתי למכון אלף פעם, בן זונה, מגיע לו. ציקי ואני שברנו ימינה חזק מאחורי שורת מכוניות ואז סיכמנו שחוצים את הכביש בריצה עד העץ שממול. רצתי עם כל הכדורים שורקים לי מעל הראש והגעתי לעץ בלי ציקי, אין, אי אפשר לסמוך על הזין הזה, הסתכלתי ולא ראיתי גם את הגופה שלו בכביש, הוא פשוט התאדה לי.

כבר התראיינתי לכל הערוצים וסיפרתי את הסיפור כל כך הרבה פעמים עד שאני כבר לא בטוח שהוא באמת קרה. כמובן שלאף אחד לא סיפרתי על השקר שהוביל למסיבה. אישתו של זכריה אמנם לא הזכירה את זה בראיונות אבל בהספד היא אמרה שיש להם הרבה על מה לדבר ומה להשלים כשהיא תגיע אליו. כולם בכו אבל ידעתי שזכריה מה זה נלחץ בטח מהמשפט הזה. תקווה, אישתו של ציקי לא הסכימה להתראיין וגם ניתקה לי את הטלפון כל פעם שהתקשרתי. לא היה לי אומץ ללכת לשם, האישה משוגעת, ציקי ידע למה הוא לא מספר לה כלום.

ארבעה ימים אחר כך אני בבית משתין עם הדלת פתוחה כדי לא לפספס אף ידיעה בחמ"ל כשמהסלון יערה צורחת, החמאס שיחרר סירטון של ציקי... אני מתה! רצתי עם המכנסים פתוחים בלי לנער ובלי להוריד את המים והרגשתי שרטוב בתחתונים אבל מה זה משנה, ציקי בחיים.

"אני איציק צ'יקלי בן 32 מרעננה, נמצא בידי לוחמי הג'יהאד שמתנהגים אלי יפה ודואגים למה שאני צריך. אני מתגעגע לאישתי תקווה, אני אוהב אותך ופוחד מאד, לא יכול לחכות כבר לרגע שאפגוש אותך ורק זה מחזיק אותי בחיים. אני מוסר מפה את אהבתי לכל חברי ואני מקווה שאי פעם אראה אותם, אני מבקש מהממשלה לעשות הסכמים ולעשות כל מה שצריך כדי להחזיר אותי לתקווה אישתי. רק מחילה וסוף לשקרים יביאו שלום אמיתי"